בטחון עצמי והפרעות קשב - מרכז אורה גולן
EN מוקד טלפוני 24/7: 1700-705-670

בטחון עצמי והפרעות קשב

בטחון עצמי זו אמונה של אדם ביכולות שלו: בהצלחה במעשיו, בטיב החלטותיו או בדרך בה הוא בוחר ללכת. הבטחון העצמי הוא אחד המרכיבים המרכזיים של ההערכה העצמית, הכוללים את שהאדם חושב על עצמו ועל יכולותיו האישיות. זהו חלק מהתדמית שלו, המשקף את מצבו הפנימי, ובא לידי ביטוי בשפת גוף, בטון הדיבור ובאנרגיה שהוא מקרין.

הבטחון העצמי חשוב ברבדים רבים בחיינו. החל מגיל הגן ובית הספר, וכלה במקום העבודה או בתור במרפאה. בכל מקום אליו אנו הולכים, התדמית שאנו מציגים היא הדבר הראשון שאנשים חווים מאיתנו ונתפס בתודעתם. רמת הבטחון העצמי שלנו בעלת משקל כבד והיא עשויה לקבוע אם יהיו לנו חברים וכמה, איזה תפקיד נקבל בצבא ובאיזה מקצוע נעבוד. אדם חסר בטחון, עשוי לתת לאחרים "לדרוך" עליו ולאפשר להם להתקדם על חשבונו או לוותר על עצמו ולא לעמוד על עקרונותיו. כך שבחיי היום-יום שלנו בטחון עצמי הוא בעל חשיבות רבה ומכריעה במגוון רב של תחומים.

 

דימוי עצמי נמוך והפרעות קשב

פעמים רבות ניתן להבחין, כי דימוי עצמי נמוך נלווה להפרעת קשב. כשלונות ואי הצלחות מובילים לא אחת לערך עצמי נמוך, בילדים ובמבוגרים כאחד. האדם מאשים את עצמו באי היכולת שלו לעמוד במשימה וחש נחות ביחס לסובבים אותו. לא כל אדם בעל דימוי עצמי נמוך הינו בעל הפרעת קשב, אך זו בהחלט גוררת התמודדות קשה יותר עם הדרישות בכל גיל ולעיתים התסכול בשל אי ההצלחה מביא לדימוי עצמי נמוך.

דימוי עצמי הוא הפער בין מי שהייתי רוצה להיות לבין מי שאני במציאות. הדימוי מתפתח ונבנה על סמך הצלחות וכשלונות שהאדם חווה בשלבים שונים בחייו. בשלב הבא, הדימוי העצמי שלנו משפיע על אופן ההתנהלות שלנו בעולם. כך שבעצם, מדובר ב"מעגל קסמים" המתבסס על מאגר החוויות האישיות שלנו. ניתן לראות זאת בתרשים הבא:

גרף הסבר

 

 

אחד המאפיינים של אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, הינו חוסר תקווה וייאוש. הם סבורים שהמצב אינו עתיד להשתנות ולעיתים, אמונה זו מתפקדת כנבואה המגשימה את עצמה ופועלת באופן שלילי.

מבוגרים וילדים בעלי ADD/ADHD חווים כשלונות רבים מגיל צעיר, ולכן קיים סיכוי גבוה כי יפתחו דימוי עצמי נמוך. תגובות הסביבה המקיפה אותם תורמות גם הן לדימוי זה, כיוון שהם נחשבים למפריעים, שכחניים, לא מצליחנים – והתנהגותם זו עולה על תכונותיהם האחרות. לעיתים, הם גם זקוקים לעזרה צמודה או תיווך ומתקשים להפנים התנהגות מאופקת ורצויה. עד לשנים האחרונות, המודעות להפרעות קשב הייתה נמוכה מאוד, ולכן ילדים כאלה לא קיבלו טיפול הולם והפכו למבוגרים בעלי ADD/ADHD, אשר ניסו לסגל לעצמם דרכי התמודדות שונות.

האם תמיד ילד עם הפרעת קשב יסבול מדימוי עצמי נמוך?

התשובה לשאלה זו תלויה מאוד בסביבה בה גדל הילד. מחקרים מראים, כי לסביבה השפעה גדולה מאוד על הדימוי העצמי. סביבה תומכת ומעודדת, תסייע לילד לבנות דימוי עצמי חיובי ואף גבוה, גם במקרה בו לילד יש ADD/ADHD. לעומת זאת, סביבה מקניטה, שאינה סובלנית ואמפטית, תגרום בדיוק להיפך ותתרום לעיצוב דימוי עצמי נמוך וירוד.

כיצד ניתן לזהות ולטפל בדימוי עצמי נמוך?

למרבה השמחה, ישנם תסמינים על-פיהם אפשר לזהות דימוי עצמי נמוך וזהו מצב שניתן לטפל בו. חלק מהסימנים לכך הינם התנהגותיים, אשר צפייה ממושכת עשויה להספיק על-מנת לקלוט אותם, אך חלקם נראים כביטויים עקיפים המרמזים על דימוי עצמי נמוך. ילדים ומבוגרים מפתחים אסטרטגיות ומנגנונים להתמודדות עם התחושה שהדימוי העצמי מותיר בהם, אך אין בהם כל תועלת, אלא להיפך, הם משמרים את הדימוי ומונעים שינוי אפשרי. לפנינו כמה דוגמאות לביטויים אלה:

  • הסתגרות ונטייה לדיכאון וחרדות.
  • הכחשה – התעלמת מהבעיה. בעיה שאינה קיימת, אינה דורשת כל התמודדות ואינה מלווה ברגשות קשים או באתגרים.
  • הימנעות או דחיית משימות, אשר יש בהן סיכוי גבוה לכישלון.
  • פחד מכישלון או הצלחה – הימנעות מההתנסות עצמה, ללא קשר לתוצאותיה.
  • ביקורת עצמית נוקשה ("אני לא מוצלח", "אני טיפש", "אני לא שווה כלום").
  • הפעלת כוח ואלימות וחיפוש אחר דמויות חלשות, אשר לידן יחושו עליונות, בטחון וחוסן.
  • התנהגות שתלטנית כלפי אחרים, כדי לחפות על חוסר השליטה בחייהם.
  • ביטול עצמי לטובת האחר.
  • נטייה להתנהג לפי ציפיות הסביבה.
  • צחוק והומור מוגזם. כל עניין הם נוטים להפוך לבדיחה, במיוחד בעת לחץ.

דימוי עצמי נמוך אינו גזירה משמיים, ובהחלט ניתן לטפל בו ולשפר אותו מאוד. בשלב הראשון, חשוב להכיר בכך שישנה בעיה. במידה ומדובר בילדים, הרי שנושא זה באחריות ההורים. תמיד רצוי לפנות לאנשי מקצוע בתחום ולקבל חוות דעת נוספת וייעוץ.

ערך עצמי הוא נושא בתחום הפסיכולוגי בעל חשיבות רבה, בשל משקלו בעיצוב החיים הבוגרים. במהלך הטיפול, יש להקיף את המטופל בסביבה יציבה ובטוחה, על-מנת לאפשר לו להיפרד מאסטרטגיית ההתמודדות שפיתח, ולבנות מחדש את הדימוי העצמי שלו. תהליך זה הינו ממושך ומלווה בהתנסויות רבות של המטופל, שמטרתן לסייע לו לפתח מנגנוני התמודדות חדשים ויעילים, תוך צבירת מאגר חוויות חיוביות המשקפות הצלחה. המטופל יחזק את היכולת לוויסות רגשי ויפתח מערכות יחסים חדשות עם הסביבה וכתוצאה מכך, יהיה מסוגל להיות אופטימי לגבי עתידו והצלחותיו, ללא חשש מהתמודדות עם אתגרים.

האתר בעדכון

פנו כעת לקבלת ייעוץ ראשוני חינם!

מוקד טלפוני 24/7 - 1700-705-670

111