כמעט כולם מכירים חרדה בשם "קלסטרופוביה", שהוא פחד ממקומות סגורים, אך את המושג "אגרופוביה" רק מעטים מכם ודאי שמעו. פעמים רבות נוהגים לפרש את המושג באמצעות פרשנות הפוכה לקלסטרופוביה, כ"פחד ממקומות פתוחים", אך למעשה לא מדובר בפחד כזה. אנשים חווים חרדות במקומות מגוונים ובסיטואציות שונות. יש המתגברים עליהן ויש שהחרדה משפיעה עליהם באופן דרמטי והופכת את חייהם לרצופי מגבלות, חסרי נוחות והם מתקשים לחיות כפי שחיו בטרם הופיעה החרדה. מה עומד מאחורי המושג "אגרופוביה"? וכיצד הנושא מתחבר לחרדות ולגוף האדם? על כך תוכלו לקרוא במאמר הבא.
רובנו מבינים את משמעות החלק השני במילה: פוביה, המרמזת על פחד כלשהו. אגרופוביה הינה הפרעה נפשית, הנכנסת תחת משפחת הפרעות החרדה, ומשמעותה: פחד ממקומות בהם עלולה להתעורר חרדה. במקרים רבים מקדימים את התופעה התקפי חרדה. האדם שחווה התקף כזה מנסה להימנע מהתקף נוסף בכל דרך אפשרית. לדוגמא: אם התקף החרדה קרה במשרדו, האדם ינסה ככל שיוכל לא להתקרב למשרד בו עבד, מתוך חשש שיחווה שוב התקף חרדה.
על מנת לאבחן אגרופוביה, יש לבדוק האם האדם חווה את הסימפטומים הבאים:
חוקרים סבורים שהגורמים להפרעת חרדה מסוג אגרופוביה הם שילוב בין גורמים ביולוגיים וגורמים סביבתיים. מבחינת גנטית – קיימות רגישות יתר במערכת העצבים ועוררות יתר לגירויים, המביאות להיווצרות של התקף חרדה (פאניקה). משחווה אותו אדם חרדה קשה ועמוקה, הוא חושש מפני התקף נוסף ומפחד שמא יאבד שליטה בעת התקף ולא יהיה מי שיגאל אותו. רגישות היתר תבצע "הכללה" ותפרש כל סימן קל בגופו של האדם, כמעורר חרדה פוטנציאלי והאדם יעדיף להימנע מחשיפה לגורמים אלה, כדוגמת מקומות המזכירים את המקום בו חווה את ההתקף. עצם העובדה, כי יש לו הקלה והפחתה משמעותית ברמת החרדה, מעודדים את התנהגותו, וזו מתקבעת ומשתרשת. זהו מתכון ברור להתפתחות אגרופוביה.
לקבלת ייעוץ ראשוני חינם!
© 2022 כל הזכויות שמורות לאורה גולן | טיפול בחרדות ובפחדים.